הזכאות לתשלום פיצויי פיטורים בעת פרישה לפנסיה, היא סוגייה חשובה ובעלת השלכות כלכליות משמעותיות ביותר לציבור העובדים והמעסיקים כאחד. רבים אינם מודעים לכללים בעניין זה, ולכן יכולתם להיערך לפרישה ולהסדיר את זכויותיהם באופן מיטבי נפגעת, בפרט כאשר מדובר בתקופות העסקה ממושכות אצל אותו מעסיק.
בעזרת עורכי הדין איל ארז ועופר איילון ממשרד רובין-שמואלביץ, המתמחה בדיני עבודה, גיבשנו מדריך על השאלות העקרוניות בתחום.
מהו גיל פרישת החובה?
גיל פרישת חובה הוא הגיל שבו מעסיק רשאי לחייב עובד לפרוש לגמלאות. אם עובד מבקש להמשיך ולעבוד מעבר לגיל זה המעסיק חייב לשקול את הבקשה באופן פרטני.
חוק גיל פרישה נועד לתקן מציאות פסולה בה נקבעו, בהסכמים שונים במשק, גילאי פרישת חובה שונים: 60 לנשים ו-65 לגברים. החוק נחקק, בין היתר, לאור פסיקת בית המשפט העליון שקבעה כי הגדרת גיל פרישה שונה לנשים מהווה אפליה פסולה, ולאור העלייה בתוחלת החיים, שהביאה לדחיית גיל הפרישה. כיום גיל פרישת החובה עומד על 67 לגברים ונשים כאחד, כאשר לנשים יש זכות לפרוש בגיל 65 (גיל זה משתנה בהתאם לשנת הלידה).
חשוב להבהיר: "גיל הפרישה" שכאשר מגיעים אליו ניתן לפרוש מהעבודה ולקבל פנסיה תעסוקתית, עומד כיום על 67 לגברים, כאשר גיל הפרישה לנשים יעלה מ-62 וארבעה חודשים כיום ל-65 עד שנת 2032.
בהסכמת הצדדים ניתן לקבוע גיל פרישה שונה. כך למשל, במקומות עבודה מסוימים גיל הפרישה נקבע ל-68 (סגל אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה) ואף ל-70 (שופטים). במקומות אחרים נקבעה חובת פרישה מוקדמת יותר מתפקידים שדורשים כושר פיזי מיוחד (שוטרים, אנשי צבא קבע, טייסים וכדומה). כלומר, גיל פרישת החובה עשוי להשתנות ממקרה למקרה, אבל המהות זהה – הוא מאפשר לעובד לקבל פנסיית זקנה.
האם סיום העסקה בפרישה לפנסיה מהווה פיטורים או התפטרות?
חוק פיצויי פיטורים קובע, כי עובד שפוטר או התפטר בנסיבות מסוימות (לדוגמה, עקב מצב בריאותי, פגיעה קשה בתנאי עבודתו ועוד), זכאי לתשלום פיצויי פיטורים. עורכי הדין ארז ואיילון מציינים כי "בנוגע לסיום העסקה בשל הגעה לגיל פרישה, החוק קובע כי התפטרות לאחר גיל פרישה כמוה כפיטורים, ובהתאם - מזכה בפיצוי פיטורים. למרות זאת, פסיקה ותיקה של בית הדין הארצי לעבודה משנות ה-80 המוקדמות (הלכת ירחמיאל), קבעה כי פרישה לפנסיה אינה מהווה פיטורים או התפטרות, אלא סיום יחסי העבודה בדרך מוסכמת, ולכן היא איננה מחייבת בתשלום פיצויי פיטורים. הלכה זו ממשיכה לחול גם כיום, והיא הדין המחייב".
אם כך, עובד שפורש לפנסיה זכאי לתשלום פיצויי פיטורים?
בהלכת ירחמיאל ובשורה של פסקי דין שבאו בעקבותיה (לרבות פסיקה של בית הדין הארצי לעבודה מהשנים האחרונות), נקבע כי עובד שהעסקתו הסתיימה בפרישה לגמלאות, ולזכותו הסדר פנסיוני מלא ומקיף - אינו זכאי לפיצויי פיטורים. הטעם לכך הוא שקצבת פנסיה ופיצויי פיטורים הם הסדרים סוציאליים חלופיים, שנועדו להבטיח לעובד רשת ביטחון לאחר שעבודתו הסתיימה, ולכן, הזכאות לפנסיה מייתרת את הזכאות לפיצויי פיטורים.
בפרישה לפנסיה העובד לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אם יש לו הסדר פנסיה מלא ומקיף. אם אין לו כזה אז הוא זכאי לפיצויי פיטורים
עו"ד איילון מציין כי בתי הדין לעבודה יישמו הלכה זו גם במצב בו הפרישה לגמלאות הייתה לאחר גיל פרישה, וקבעו כי עובד שיש לו הסדר פנסיוני מקיף ומלא, אינו זכאי לפיצויי פיטורים. פסיקה זו אינה עולה לכאורה עם לשון החוק, שקובעת, כי התפטרות לאחר גיל פרישה היא כמו פיטורים ולכן היא מזכה בפיצויים. ההסבר בפסיקה הוא שהחוק נועד להעניק פיצויי פיטורים למי שאינו זכאי לקצבת פנסיה.
קיימת גם פסיקה הפוכה, לפיה סיום העסקה בגיל פרישה, מכל סיבה שהיא, מזכה בתשלום פיצויי פיטורים. כך למשל, נפסק ביחס לעובד מוסך שפרש בהגיעו לגיל פרישה, שהוא זכאי לתשלום פיצויים. כך גם נקבע ביחס לעורכת דין שפרשה בגיל 65 ו-8 חודשים, שהיא זכאית לפיצויי פיטורים מכיוון שהתפטרה לאחר גיל זכות הפרישה לנשים. עם זאת נטען כי מדובר בפסיקות אזוריות, שלא מייצגות את הכיוון המרכזי בפסיקה וממילא לא מהוות הלכה מחייבת.
מה נחשב להסדר פנסיוני מקיף ומלא?
ההסדר הפנסיוני המקובל במשק במגזר הפרטי, מכוחו של הסכם קיבוצי שנעשה בין ארגוני המעסיקים וההסתדרות, שהורחב בצו על כלל המגזר הפרטי עוד בשנת 2008, כולל כיום הפקדות מעסיק בשיעור 6% לפיצויים ו-6.5% לתגמולים, וכן ניכוי בשיעור 6% משכר העובד לתגמולים. העובד יכול להסכים עם המעסיק להגדיל את שיעור ההפקדות לפיצויים ל-8.33% (מלוא הפיצויים). ניתן להסכים להגדיל גם את שיעור ההפקדות לתגמולים עד 7.5% מעסיק, ו-7% עובד.
עו"ד ארז מציין כי בתי הדין לעבודה לא פסקו באופן חד משמעי מהו הסדר פנסיוני מקיף ומלא שפוטר מעסיק מתשלום פיצויי פיטורים לעובד הפורש לפנסיה. במקרים שונים נפסק, שביטוח פנסיוני הכולל כיסוי ביטוחי למקרה של פטירה ואובדן כושר עבודה, מהווה הסדר פנסיוני מלא ומקיף - אולם לא הוכרעה השאלה מהם אחוזי ההפקדות לפנסיה הנדרשים לצורך כך.
לאחרונה, בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דן בסוגייה זו. באותו מקרה, דובר בשלוש עובדות שהועסקו במוסד אקדמי עד גיל פרישה ותבעו תשלום פיצויי פיטורים. במסגרת ההליך הוגשו עמדות מטעם המדינה, ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים. בית הדין קבע, כי די בהפקדות של 6% לרכיב הפיצויים כדי להוות הסדר מלא ומקיף, ודחה את התביעה.
ביחס למגזר הציבורי נקבע הסדר ספציפי בחוק שירות המדינה ובתקנון שירות המדינה, לפיו עובד שפורש לפנסיה יהיה זכאי לתשלום פיצויי פיטורים רק בגין תקופות עבודה שעבורן הוא אינו זכאי לפנסיה.
ואם אין לעובד הסדר פנסיוני מלא?
עובד כזה זכאי במועד פרישתו לפיצויי פיטורים. באופן דומה, עובד שלרשותו עמד הסדר פנסיוני מלא רק בגין חלק מתקופת העסקתו, זכאי לתשלום פיצויים עבור אותן תקופות שבהן לא בוטח בהסדר מקיף ומלא. כך למשל, בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי מעסיק שבתקופה מסוימת הפקיד עבור עובדת כספים לפנסיית יסוד בלבד, ללא רכיב הפיצויים, נדרש לשלם לעובדת השלמת פיצויי פיטורים עבור תקופה זו.
מה הדין במקרה של פרישה מוקדמת או מאוחרת?
באופן עקרוני, אותם הכללים חלים גם במקרה של פרישה מוקדמת או מאוחרת (קיומו של הסדר מלא ומקיף, פרישה לפנסיה וכיוצא באלה).
מה קורה אם המעסיק מפטר עובד כשנה לפני יציאתו לגיל פנסיה ולעובד צפוי להיות ביטוח פנסיוני מלא. האם אז ישולמו פיצויי פיטורין?
אם מדובר בפיטורים ביוזמת המעסיק, ולא בפרישה מתוכננת או מוסכמת, העובד זכאי לפיצויי פיטורים (גם אם יש לו הסדר פנסיוני מלא).
לדברי עו"ד איילון, "במקרים של פיטורים סמוך לגיל פרישה, בתי הדין דורשים השתדלות מיוחדת כלפי העובד דוגמת מציאת חלופה לפיטורים ואפילו בצמצומים לפטר עובד אחר במקום".
הערה: אין לראות בסקירה המובאת בכתבה משום ייעוץ משפטי.